27 בינואר 2011

פוסט מסכם תקופה


ההתחלה:
בלוג לימודי היה עבורי מושג שלא הכרתי, נחשפתי אליו לראשונה בשיחת ההיכרות עם דר' גילה קורץ, לפני תחילת הלימודים, ומיד אח"כ ניצלתי את כנס מיט"ל (2009) כדי לשמוע את הרצאתה בנושא, ולנסות להבין לקראת מה אני הולכת...
מטרת הבלוג היתה לשקף את התהליך הלימודי האישי לאורך תקופת הלימודים – המטרה אמנם מאד ממוקדת, אך עם זאת, נלמדו כל כך הרבה תכנים כך שמגוון הנושאים לכתיבה היה רחב ביותר.
השלב הראשון בניהול הבלוג היה לדאוג לעיצובו. בחירת תבנית ותמונה הפכו אותו ל"יחודי לי", ולכן ההחלטה הראשונה היתה "לא לשנות את התבנית והתמונה". רציתי לקבוע לעצמי יחודיות שתלווה אותי לאורך כל התהליך.
השלב השני היה קביעת הגדג'טים שילוו בלוג זה. השקעתי מחשבה רבה בהחלטה מה ארצה לפרסם מעבר לפוסטים, היה לי ברור שעליהם לשקף את תפקידי במערכת, כרכזת תקשוב וכמדריכת מורים.
וכך יצאתי לדרך, תבנית ייחודית לי ורשימת גדג'טים שעלי למלא בתוכן בהמשך.

מקומו של הבלוג:
הכתיבה היתה לא קלה, כפי שציינתי באחד הפוסטים (הבלוג כמפתח עצמי) שימש הבלוג עבורי כמקום מפלט והתייחדות עם עצמי. הצורך בכתיבת פוסט שבועי הביאה אותי ל"דייט" שבועי עם מחשבותי, הגיגי ומסקנותי מהקורסים השונים. הכתיבה איפשרה לי לארגן את הידע האישי שלי ולגבש לעצמי תובנות ותפיסות חינוכיות. מצאתי את עצמי בכל שבוע "יולדת" פוסט, כמשמעו כן הוא, החשיבה, הכתיבה, התיקונים, השוטטות ברשת אחר סרטון או מאמר המתאים לנושא, כל אלה הביאו אותי לידי כך שלאחר כתיבת הפוסט ופירסומו, הרגשתי כלאחר לידה... הבייבי שלי, וכך גם התייחסתי לבלוג כולו, כאל הבייבי שלי שאני מטפחת ומדי פעם גם מאד גאה בו...

התגובות:
פן נוסף בפעילות בבלוג שלא הייתי מודעת אליו בהתחלה הינו התגובות, ידעתי שעמיתתי עפרה תקרא את דברי ואף תגיב, אולם לפתע הגיעו תגובות מאנשים חיצוניים לקבוצת הלימוד, בתחילה חשתי מבוכה רבה, אח"כ השתרבבה גם תחושת גאווה, ושתיהן יחד הפכו לחרדה שמא אכתוב שטויות... לפתע הבנתי את מידת הפרסום הטמונה בכתיבת בלוג, למה הכוונה במונח "ציבורי"... התגובות שקיבלתי דירבנו אותי אמנם להמשיך בכתיבה אולם מצאתי את עצמי גם חוששת ובודקת שבעתיים את הכתוב. השינוי המשמעותי מבחינתי היה ביום בו החלטתי להוסיף את כתובת הבלוג בחתימתי בסוף ההודעות היוצאות שלי (בתחתית כל מייל נשלח). נראה לי שזה היה רגע המפנה בו הבנתי שאפשר לתת לאחרים לקרוא, זה בסדר, אני כנראה לא כותבת שטויות... ואכן התחלתי לקבל תגובות גם בבלוג וגם פנים אל פנים, שתרמו לי לבטחון העצמי.
בעקבות הרצאתה של אסתי דורון, בגין מסקנותיה מכתיבה בבלוג (כנס מיט"ל 2010), קבעתי לעצמי החלטה אסטרטגית, להגיב ולענות לכל תגובה שאקבל (גם אם היה לי ברור שלא כל המגיבים חוזרים אח"כ לבדוק אם בעל הבלוג הגיב להם), מצאתי את עצמי לעיתים מנהלת "דו שיח" עם הקוראים – חדש לי, מעניין ומפרה :)

מהות הבלוג:
לקראת כתיבת סיכום זה חזרתי ועלעלתי בפוסטים השונים, ותוך כדי הקריאה התחוור לי שבעצם שבוע אחר שבוע תפרתי תפר ועוד תפר בתעודת הזהות המקצועית שלי. מקריאה רציפה של הפוסטים אני מוצאת כי הקו המוביל מהווה למעשה את "האני מאמין" המקצועי שלי. מעשה שאם הייתי מתבקשת לעשותו במסמך אחד לא היה מתקבל בכזה דיוק ומנקודות התייחסות כה שונות אך עם זאת משלימות.
הבלוג תרם להתפתחותי המקצועית מעבר ללימודים הפורמאלים כיוון שעל מנת לכתוב בבלוג מצאתי את עצמי קוראת מאמרים, גולשת באתרים, נכנסת לניוזלטורים הקשורים לחינוך וטכנולוגיה ועוד. אולם תמיד, וגם זאת מתוך החלטה אסטרטגית, כתבתי על נושאים ונקודות שהיתה לי אמירה אישית לגביהם. השתדלתי בכל פוסט להכניס את ה"אני" המקצועי שלי.
הכתיבה אילצה אותי לחשיבה ביקורתית, להתייחסות מושכלת לנושאים שהעליתי, לחיפוש ייצוגים שונים כדי להתאימם לתוכן תוך בחינת איכות התוכן המוצג ובהירות הצגתו.
אני מאמינה בכלי זה (ואף בחרתי לחקור אותו לעומק בעבודת הסמינריון שלי) הן לביטוי אישי (ניהול ידע אישי, חשיבה ביקורתית ורפלקציה על תהליכים מקצועיים) והן כמקום לפומביות, שיתופיות ואינטראקטיביות.

סיכום:
אנקדוטה לסיום, למרות המעמסה והקושי שבכתיבה ולמרות שלעיתים התקשיתי למצוא נושאים "ראויים", אני חייבת לציין שמדי פעם אני מוצאת את עצמי נכנסת לבלוג, קוראת את הדברים שכתבתי, פעם אחר פעם, ובסופו של דבר – נהנית מהתוצרים... אני מודה כי נהניתי לכתוב בבלוג, מצאתי בו מקום מתאים ונוח להביע עצמי, וכי התגובות מהשטח חיזקו בי תחושות אלה.
אני רוצה להודות לעמיתתי, עפרה, שבכל פוסט אליו הגיבה הציגה נקודת מבט נוספת ושונה, העלתה רעיונות נוספים למחשבה ובעיקר דירבנה אותי "לחשוב אחרת" – ועל כך התודה!
כמו כן אני רוצה להודות לגילה על התמיכה והביטחון שחיזקו אותי לאורך כל הדרך.
אני מאמינה כי אמשיך לכתוב בבלוג, אשר הפך לחלק ממני.
לסיום אני רוצה לשתף בתמונה שמצאתי ברשת, צר לי כי איני זוכרת את המקור לה, אבל היא בהחלט משקפת את תחושותי במהלך תקופת הלימודים:

14 בינואר 2011

החינוך במאה 21

לפני מס' שבועות הקדשתי פוסט שלם לפרוייקט משרד החינוך החדש "התאמת בית הספר למאה 21". השבוע הגיע לידי מאמרו של דר' עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מתוך הד החינוך, דצמבר 2010, העוסק באותו נושא ומביא את ה"אני מאמין" של משרד החינוך והשר העומד בראשו.
לא אביא בפוסט זה את כל האמור בכתבה, הייתי רוצה להתמקד בארבעת הפרמטרים השותפים לתהליך שילוב הטכנולוגיית המידע בהוראה ולמידה:
1. תשתיות ותחזוקה - מילת מפתח מבחינתי, ת-ח-ז-ו-ק-ה, מביקורי במסגרות החינוך אני מוצאת פעמים רבות את ציוד המחשב עומד בכיתות כאבן שאין לה הופכין בגלל תחזוקה לקויה. לדוגמא, כיתת חינוך מיוחד שקיבלה באוגוסט 10 מחשבים לתוך הכתה, ועד היום - ינואר... עומדים המחשבים ללא שימוש, כיוון שאפילו מערכת ההפעלה וכלי האופיס לא הותקנו בגלל... חוסר זמן של המתקין לביצוע העבודה...זוהי דוגמא אחת המייצגת עוד מסגרות וחבל שכך... לדעתי, וכפי שכבר כתבתי בעבר, כמו שלכל בית ספר יש אב בית הדואג לתחזוקת הציוד הבית ספרי, כך יש להוסיף לכל בית ספר תקן של "טכנאי מחשבים" (שרת - תרתי משמע?!?!) שיהיה אחראי ואמון על תחזוקה שוטפת של המחשבים בביה"ס. במסגרת ביה"ס בו אני עובדת ישנו טכנאי קבוע בתוך המסגרת, ואכן, מעט מאד פעמים אנו נתקלים במצב בו אחד המחשבים מושבת...
2.  פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה - "עובדי ההוראה" הינו גוף גדול הבנוי מהרבה מאד פריטים בודדים, כל מורה וכל עובד הוראה, הינו עולם ומלואו, שמצד אחד רובו אינו יליד אינטרנטי ומצד שני נדרש להוביל חדשנות ושינויי פרדיגמות רחבות הקף בתחומי התקשוב. לכן אני רואה את החשיבות הרבה שיש בהטמעה ובפיתוח מקצועי של המורים, גם אם הדבר דורש לעיתים תמיכה "אחד על אחד". לדעתי, אחד התפקידים המרכזיים של רכזי התקשוב בתהליך ההטמעה אינו רק לתמוך בשילוב הטכנולוגיה עצמה אלא ובעיקר "לעזור" למורה לפתח שינוי חשיבתי, בראיית ההוראה מזויות אחרות. על הרכז לעזור למורה להתבונן בתוכן הלימודי ולחשוב על כיוונים בהם הטכנולוגיה עשויה ליעל, לשפר ולפתח את אותו תוכן.
3. פיתוח תכנים דיגיטלים -  דר' רימון מציג את החשיבות בפיתוח תכנים דיגיטלים כתנאי הכרחי לשילוב הטכנולוגיה בהוראה, וכל כך למה? לדעתי כיוון שאם לא נשכיל לפתח תכנים אלה נשאר ברמת דפי עבודה במחשב. רק פיתוח תכנים חדשים יאפשר ניצול מקסימלי של היכולות הקיימות ברשת, כגון, שילוב סרטונים, סימולציות, יצירת ידע שיתופי ועוד. במאמרו מביע דר' רימון רצון להקמת מאגר לאומי של שיעורים מתוקשבים, ממנו יהנו כל המורים והתלמידים - הלוואי ויצליח! 
4. התאמת תוכניות לימודים - תוכניות הלימודים היום מותאמות להוראה מסורתית, בספר הלימוד ובחוברות העבודה מרוכז כל התוכן הלימודי שעל התלמיד ללמוד על פי תוכניות הלימודים. המורה עובר עם התלמיד על ספרי הלימוד, מרחיב ומסביר, וכך מעביר את המורשת הלאה. אולם כיום, בעידן האינטרנט, כאשר התלמיד יכול למצוא את התכנים באוסף אדיר של קישורים, הוא יכול לקפוץ מנושא לנושא על פי עניינו ורצונו, הופכות יחידות הלימוד המתוקשבות לתחליף לספרי הלימוד. פרוט נוסף ניתן למצוא במאמרו של עמי סלנט "יחידות לימוד אינטרגרטיביות מתוקשבות - התחליף לספרי לימוד בעידן האינטרנט"
אני מקווה כי תוכניות הלימודים החדשות יאפשרו התאמה אישית לתלמיד ולמורה המלווה ומדריך.

לסיכום, אני מאמינה כי אנו עולים על דרך חדשה, ובעיקר גאה להיות שותפה לדרך זו. אני רק מקווה שראשי משרד החינוך ישארו בתפקידם מספיק זמן כדי לבצע את תוכניתם עד תום.

לסיום, נתקלתי בסרטון מיוחד בנושא "אתגרי בית הספר במאה 21" כשמשפט המפתח אומר כי במאה 21:
ידע עולם כבר אינו מספיק...
המיומנויות הקוגניטיביות הדרושות
מצריכות יצירתיות יותר מאשר הידע
עשיה חדשנית על פני ההבנה

6 בינואר 2011

ישום מודל ה SECTIONS

בפוסט הקודם הצגתי את מודל ה SECTIONS על הפרמטרים השונים שבו, והאפשרויות ליישמו בתהליך קבלת החלטות, בגין שילוב טכנולוגיות שונות בארגון.
בפוסט זה אתייחס לאחד השינויים שאני מנסה לבצע באחד הארגונים בהם אני עובדת, וכיצד בעזרת המודל בדקתי את מידת אפשרות שילוב הטכנולוגיה הספציפית בארגון.
אחת המסגרות בהן אני עובדת הינה מתי"א, מרכז תמיכה ישובי אזורי, המשרת יותר מ-1,000 כיתות וגנים, ופרוש על פני שמונה רשויות מקומיות. בגלל המבנה הארגוני, היקף הפעילות והפריסה הגיאוגרפית, נחשב המתי"א לארגון גדול מאד. השינוי שאני מנסה לבצע קשור למערך הגננות במתי"א. 14 גננות מנהלות גני חינוך מיוחד, הפזורות על פני הישובים השונים כאשר המרחק הפיזי בין אחת לשניה מביא אותן לבדידות מקצועית.
הגננות נפגשות אחת לשבועיים למפגשי הדרכה עם מומחית התחום (רכזת גני ילדים חינוך מיוחד), ובמפגשים אלה הן עוסקות במתן תמיכה חברתית-רגשית להתמודדות עם קשיים בעבודה, בתהליכי הלמידה של הילדים, בבניית תוכניות חינוכיות (תח"י), בחשיבה משותפת, מתן פרשנות, ניתוח מצבים וכדומה.
המטרה שלי היא להפוך את מפגשי ההדרכה האלה למפגשים בלמידה מרחוק סינכרונית, ובכך לתפוס מס' ציפורים במכה: 1. חסכון בעלויות נסיעה לגננות. 2. סיכוי רב יותר שכל הגננות ישתתפו במפגש – מה שלא תמיד קורה היום בגלל אילוצי בית ומערכת שונים. 3. המפגש לא נשאר ברמת "מהפה החוצה"... יש תיעוד מלא וניתן לחזור למפגשים המוקלטים אוטומטית בכל רגע. 4. שימוש בזמן המפגש ביתרונות המולטימדיה כגון סרטונים, יצירת מסמכים משותפים וכדומה. כך עשויה הלמידה מרחוק ללא מגבלות מקום להקל עליהן.
כפי שציינתי בפוסט הקודם, המודל SECTIONS דן בשמונה מאפיינים שונים, בהמשך אנסה לבחון את אפשרות הטמעת השינוי דרך שמונת סעיפים אלה.
הראשון (S) הינו נקודת המבט של המשתתפים, גננות גני החינוך המיוחד, המהוות קבוצה הומוגנית, הינן בוגרות, מתוקשבות המתקשרות באמצעות האינטרנט. מפגשי ההדרכה מתקיימים לאחר שעות העבודה, לכן לדעתי הן יקדמו בברכה קיום המפגשים מהבית בלמידה מרחוק.
המאפיין השני (E) בוחן את קלות השימוש. משרד החינוך עובד עם חברת e-teacher המפעילה את פלטפורמת אינטרוויז, שהינה קלה לשימוש, בעלת שני מנשקים – מורה ותלמיד – מנשק התלמיד פשוט וקל לתפעול. הטכנולוגיה אמינה ואינטואיטיבית למשתמש. מנשק המורה מאפשר שילוב תכנים נוספים מעבר למצגת המפגש. 
המאפיין השלישי (C) בוחן גורמי עלות. המערכת אינה עולה כסף למתי"א – משרד החינוך מאפשר שימוש בפלטפורמה למסגרות החינוך המיוחד. אולם מומחית התחום תידרש להכין מפגשים במצגות הpower point ולהעלותם לשרת. לדעתי יהיה צורך לתת לה תמריץ כלשהו בגין זמן ההכנה (שעות הכנה? תוספת בשכר?).
המאפיין הרביעי (T) מתייחס לתהליכי הוראה ולמידה. הלמידה מרחוק מאפשרת שיח ודיון פתוחים בין השותפים, הצגת תהליכים והדגמת דרכים לבניית תוכנית לימודים כאשר כל המשתתפים רואים את אותו מסך ומגבשים יחד את התוכנית. בנוסף, באים לידי ביטוי שני יתרונות מהותיים בתהליך ההוראה, האחד, העשרה במיגון האמצעים והעזרים הניתנים לשימוש במהלך המפגש, השני, שילוב למידה א-סינכרונית עם הלמידה הסינכרונית על ידי הקלטת המפגשים המאפשרת לגננות לחזור אל התכנים וההסברים, ולשתף גננות שנעדרו מהמפגש. אספקט אחר בתהליך פונה למומחית התחום, המעבירה את המפגשים. היא נדרשת למיומנויות יחודיות כגון יכולת תקשורת טובה ללא קשר עין, הפעלת מערך טכנולוגי שונה מהמקובל, הפעלה דינמית במפגש, הכנת מצגת והעלאת תכנים לרשת מבעוד מועד. אני מאמינה כי מומחית התחום אצלינו תעמוד במשימות אלה, ובמידת הצורך כמובן שתקבל הדרכה ותמיכה מרכזת התקשוב.
המאפיין החמישי (I) מתייחס לאינטראקציה בעת המפגש בין הגננות לבין עצמן ולמשוב כגורם משפיע וחשוב באינטראקציה. בלמידה מרחוק באות לידי ביטוי שתי רמות אינטראקציה, האחת פומבית, המתקיימת באמצעים אודיו-ויזואליים משותפים, השניה פרטית, המתקיימת דרך הפתקים והצ'טים הפנימיים בין המשתתפים. ניתן להתייחס לשיח הצדדי בלמידה מרחוק, כמאפשר אינטראקציה לימודית נוספת, מהווה יתרון ותורם לדיון נוסף בין הגננות, שכן במפגשי ההדרכה עולים תכנים, שאלות, תהיות ונקודות לחשיבה משותפת תוך רצון לקבלת תמיכה ועזרה מהמנחה ומהעמיתים, הניתנים בשני הערוצים – הציבורי והפרטי.
המאפיין השישי (O) מתייחס להבטים ארגוניים, עד כמה המתי"א יתמוך בקיום המפגשים. אני רוצה להאמין כי יתרונה הבולט של הלמידה מרחוק הינו התגברות על המרחקים הגאוגרפים וחיסכון בזמן הנסיעה למתי"א. תוצר לוואי וחשוב הינו נוכחות מלאה במפגשים. גננות, שמסיבות שונות לא הגיעו למפגש הפיזי, יכולות להשתתף מהבית ו/או מכל מחשב אחר, ובנוסף, כולן יכולות לחזור על המפגש במועד אחר.
המאפיין השביעי (N) מתייחס למידת החדשנות. השימוש בטכנולוגיה במתי"א מהווה חידוש בפני עצמו ועד כה לא נערכו במתי"א מפגשי הדרכה בהוראה מרחוק. יכולת התמיכה של מערכת משרד החינוך ותחושת ההימצאות בחזית הטכנולוגיה, היוצרת הילה וגאוות צוות, עשויה לדרבן את המתי"א לאמץ את הטכנולוגיה.
המאפיין השמיני (S) מתייחס למהירות ישום הטכנולוגיה בארגון. כיוון שהתשתית קיימת, אין מניעה לישם את הטכנולוגיה. נהלי העבודה וכח האדם מהווים גורמים התומכים ומסייעים במהירות הטמעת הטכנולוגיה.


לבסוף, לאחר בחינת המערכת החינוכית, צרכיה מטרותיה ודרישותיה, בדיקת הטכנולוגיה תוך התייחסות ליכולותיה ומידת התאמתה למערכת החינוכית, אני רואה עד כמה עשויה הטכנולוגיה "למידה מרחוק" להיות יעילה לארגון, כיוון ששימוש בה כפתרון למצב נתון מהווה צעד משמעותי וחשוב בדרך לשילוב טבעי של הטכנולוגיה בלמידה. כעת נותר לי להציג אותה בפני הממונים :)