28 בדצמבר 2010

מודל SECTIONS

במסגרת הלימודים אנו נחשפים לתכנים ולנושאים שונים, חלקם מוכרים הזוכים לרענון וחלקם חדשים המביאים להתקדמות ולעליית מדרגה מקצועית.
אחד הכלים להם נחשפנו לאחרונה הינו מודל SECTIONS של Bates & Pool (2003), מודל זה נבנה על בסיס מודל קודם (action) ומטרתו לאפשר למשתמש לבחון ישום טכנולוגיות שונות בארגון. המודל מציע לבחון את התאמת הטכנולוגיה על פי שמונה פרמטרים שונים:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד. 
2. Ease of use - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה. 
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה.
4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים וסוג ההוראה הנדרשים ובדיקה האם הטכנולוגיה עונה על הדרישות, ומה היא מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה.
5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה.
6. Organization -הבטים ארגוניים הנדרשים לצורך שילוב הטכנולוגיה.
7. Novelty - חדשנות, באיזו מידה הטכנולוגיה חדישה.
8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.
מניתוח ובחינת הפרמטרים נראה כי הם עונים על שלוש נקודות מבט עיקריות ומאפשרים יצירת סינטזה בין הארגון ומטרותיו, הטכנולוגיה ואפשרויותיה, ולבסוף, המשתמשים וצרכיהם.
בחרתי להציג את המודל בפוסט בגלל חשיבותו הרבה לנו, לרכזי התקשוב והעוסקים בהטמעת התקשוב במסגרות שונות. פעמים רבות פונים אלי מנהלים, רכזי תחומים, מורים וגננות המקבלים תקציב מיוחד לתחום התקשוב ומחפשים דרכים כיצד להשתמש בו באופן הטוב ביותר, ולחילופין, נתקלים בקושי מסויים בארגון ומחפשים את הטכנולוגיה המתאימה לפתרון, למשל, צורך באיגום משאבים וארגון צוות שלם למטרה מסויימת.
בעזרת מודל זה ניתן אמנם לבחון פתרונות שונים ולמצוא את הפתרון המתאים לכל ארגון ומערכת, אולם, יש לזכור כי לעיתים הקפיצה למים, הנסיון בשטח ומציאת הפתרונות לקשיים "אונליין" הם המאפשרים תפירה מדוייקת יותר של החליפה...
אני מאמינה כי אמנם יש לבחון את הארגון ובעיקר את מידת מוכנותו ורצונו לבצע שינויים ולהטמיע טכנולוגיה חדשה, ומצד שני יש להכיר היטב את הטכנולוגיה ואת האופציות השונות שהיא מאפשרת, וכאשר שני נתונים אלה ידועים היטב ניתן לקפוץ למים ולהתחיל להשתמש, כאשר ברור כי קשיי קליטה והטמעה יהיו בכל מקרה, ויהיה עלינו, המטמיעים, להתייחס בהרבה סבלנות ואורך רוח לקשיים הצפויים בדרך להטמעה...
דוגמא לכך הבאתי בפוסט קודם שלי "אחרי החגים" בו סיפרתי על נסיון (מוצלח...) של שילוב טכנולוגיה בארגון, וגם שם ציינתי כי המפתח להצלחה טמון ב"מציאת השילוב הנכון בין הכלי הטכנולוגי לבין צרכי השוק"...
בעזרת המודל הנוכחי בטוחני כי אוכל לעשות זאת באופן מקצועי וטוב יותר. 

 

מקור: Bates A. W., & Poole, G. (2003).  Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105

20 בדצמבר 2010

התאמת בית הספר למאה 21

במסגרת השתלמות בשלומי לרכזי תקשוב בחינוך המיוחד, הועלה דיון בנושא התאמת בתי הספר למאה ה-21, מהי אותה "פדגוגיה חדשה" עליה הכריז שר החינוך, והכי חשוב, כיצד אנו, כרכזי תקשוב בכלל ורכזים העובדים במסגרות החינוך המיוחד בפרט, תורמים את חלקינו ומשתלבים בהטמעת אותה פדגוגיה.

סקירה מפורטת של מהי אותה חדשנות פדגוגית וכיצד היא באה לידי ביטוי במערכת, ניתן לקרוא בקישור הבא (למדע, מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל–אביב, פורסם בנובמבר 2010).
הגדרת המושג פדגוגיה חדשנית:
"המושג פדגוגיה חדשנית מתאר מבנה לימודים גמיש המתואם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת"

בפוסט זה איני רוצה להתייחס לכל מאפייני הפדגוגיה החדשנית, לתהליכי ההוראה, מאפייני התוכנית, ומאפייני הסביבה הלימודית. אני רוצה לשים דגש על דמות המורה, תפקידו והתשתית המקצועית הנדרשת.
למרות שעדיין מתייחסים למורה כאל מתווך בין התכנים המתוקשבים לבין התלמיד, וכאל "צרכן נבון" הבוחר את התכנים המתאימים ביותר מתוך אוסף תכנים ופעילויות, מתחילה לבצבץ ראיה חדשה והתייחסות אחרת למורה. כבר כתבתי בפוסט הקודם על תפקיד המורה כמתווך בין התלמיד לידע, אולם במסמך הנ"ל מוצג המורה כמולטי סיסטם, המורה נדרש ל "ידע מקצועי המשלב יכולת להפעיל תהליכי הוראה–למידה–הערכה איכותיים יחד עם יכולת לתכנן בעצמם פעילויות לימודיות המשלבות יישומים טכנולוגיים על סמך עקרונות תכנון כללים ומעשיים. בנוסף לסוגי הידע המסורתיים הנדרשים מהמורים עליהם לרכוש ידע בתחומים נוספים: ידע בתכנון לימודים וביכולת לתכנן יחידות הוראה–למידה; ידע באוריינות מחשב בסיסית; ידע במידענות בסיסית;  ידע בשימוש בכלים לארגון נתונים; ידע באוריינות חזותית; ידע מעשי בשימוש בתוכנות בסביבות העבודה; יכולת לשלב טכנולוגיות דיגיטליות ולעצב באופן עצמאי פעילויות למידה חדשות המשלבות שימוש בתוכנות לצורכי המורה..." ועוד ועוד ועוד... - (לקוח מהקישור הנ"ל) אני נשארתי בלי נשימה... ואתם?
קראתי את המסמך בתחושות מאד מעורבות, מצד אחד אכן על המורה לשדרג את עבודתו על מנת להיות עדכני ומשמעותי לתלמידים, אולם מצד שני, אפילו הוגי הדעות ומתווי הדרך לא יודעים בדיוק איזו דרך עליהם להתוות...ההתפתחויות המהירות והשינויים הרבים החלים בחברה מקשים על קביעת מדיניות והכנת צוותי הוראה המותאמים לעבודה ב"פדגוגיה החדשה".
מתוך רצון לשפר, כל מורה, כל רכז, כל בית ספר, מתרגם את הצורך בחדשנות לפי ראות עיניו, ומכאן נוצר מעין כאוס מערכתי.
משרד החינוך מנסה לארגן את המסגרות השונות, ולכן פתח במהלך "התאמת מערכת החינוך למאה 21". בכל שנה נכנסים למהלך 1000 בתי ספר נוספים, המקבלים הכשרה וליווי צמוד במשך שנתיים מרכז תקשוב אזורי, רכז תקשוב בית ספרי ומומחי תחום שונים.
כל מורה בוחר תחום דעת ומתחייב להעביר בכל שבוע שני שיעורים מתוקשבים בתחום הדעת שבחר.
מהו שיעור מתוקשב? הצגת מצגת פאואר פויינט שהכין מראש או שימוש בסרטון בעת השיעור או מתן דף עבודה בוורד או ביצוע משימה בסביבות למידה שונות (גלים, אופק וכו') ועוד. המורה צריך להקפיד על לפחות 10 דקות מתוקשבות...
האם זה נחשב להיכנס למאה ה- 21? אני קצת מסופקת, אבל יתכן וזה הצעד הראשון...
אני רק מקווה שעד שנגיע לצעד השלישי והרביעי התלמידים לא יפלטו מתחומי המערכת. 

כדי להבהיר טוב יותר את דברי, כדאי לצפות בסרטון הבא, שהוא אולי קצת ארוך אבל כל כך מיוחד ומבהיר באופן ציורי את הבעיות שלנו והנסיונות שלנו להתמודד איתם. 




16 בדצמבר 2010

פני החינוך - לאן? תובנות נוספות בהמשך לפוסט הקודם

בהמשך לפוסט הקודם בו התייחסתי למאמרון הדעות של פרופ' אשר עידן, ועדת החינוך עוברת לפייסבוק , ודנתי בסוגיות הנוגעות לתפקיד המורה ותפקיד ההוראה בעולם הפוסט מודרני בו אנו פועלים כצרכנים אקטיביים, בחרתי הפעם להתמקד במאמר, שלמרות שהתפרסם עוד קודם, הוא מהווה השלמה ותוספת לדברים עליהם כתבתי בפוסט הקודם. הכוונה למאמרו של פרופ' דוד חן, "החזון המרוסק", אשר התפרסם בעיתון הד החינוך 105 בשנת 2007. המאמר הגיע לידינו בזכות הקורס " מדעי החינוך במאה העשרים ואחת", של דר' יפה בן עמי. 
במאמרו, סוקר פרופ' חן ארבע אסכולות שונות המנסות להגדיר יעדים ומטרות לחינוך. הראשונה, האסכולה הפילוסופית הדוגלת בחינוך ליפה לאמת ולטוב, ועד להצבת את הילד במרכז. השניה, אידיאולוגית, הרותמת את מערכת החינוך לצרכים אידאולוגיים ברורים וחד משמעיים. השלישית, פסיכולוגית-קוגניטיבית, הבוחנת את החינוך במדדים אמפירים ופוקציונלים, דהיינו, רכישת ידע ומדידת רמת הידע. והאסכולה הרביעית, המתייחסת לחינוך כאל ארגון שיש לנהל, ומכאן ליצירת קשר בין תשומות לתפוקות. מכאן, מעלה פרופ' חן את התובנה כי לקובעי מדיניות החינוך אין למעשה הגדרה כללית ומוסכמת של מטרות הארגון העוסק בחינוך, וכדי בכל זאת לקבוע מטרות כוללות לחינוך יש להתייחס לארבע עבודות יסוד: 
1. התייחסות לסוכני חינוך נוספים מלבד המורים וההורים (המדיה אלקטרונית).
2. הפלורליזם התרבותי שבא בעקבות הגלובליזציה.
3. צמיחה מהירה של ידע אנושי.
4. התייחסות לשונות הבינאישית באוכלוסיה.
בהמשך לארבע עובדות אלה טוען פרופ' חן כי על החינוך להתייחס לשלוש מטרות על:
תרבות - תיווך בין הפרט לבין מכלול התרבות האנושית.
חיברות - הכנת התלמיד לחיי אזרחות פעילים ולשותפות בחברה הדמוקרטית.
צדק חברתי - שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ללא הבדל דת, גזע או מין. תוך הכרה בשונות הבין־אישית.
בהגדרת מטרות אלה, קיבלתי למעשה תשובה לשאלות שהעלאתי בפוסט הקודם,
תפקידו של המורה ??? " הקניית האסטרטגיות המתאימות לרכישת הידע." - וכפי שפרופ' חן הטיב להסביר "תיווך בין הפרט..." - תפקיד המורה הינו לתווך ולהדריך, להביא את התלמיד לידי רכישת הידע בעצמו, הן ידע תרבותי והן ידע חברתי. ותפקידה של מערכת החינוך ??? ציינתי כי היא תהיה אמונה על מתן תשתית למסגרות ההוראה על מנת שיוכלו להכיל את התלמידים ולאפשר למורים לעשות עבודתם נאמנה. ולפי דברי פרופ' חן, תפקיד מערכת החינוך יהיה לדאוג לצדק החברתי- מתן שיוויון ההזדמנויות...
ומה תהיה תכנית הלימודים??? -ישום אופרטיבי של מטרות העל הנ"ל. לדעתי צריכות מטרות אלה להוות עמוד האש שלפני המחנה, ולהתוות את דרך פעולתם של המורים.
שאלת השאלות הינה מי ירים את הכפפה ויתחיל לבצע את השינוי? למי תהיה התעוזה להוציא את התוכנית לפועל??? ימים יגידו... כולי תקווה כי מערך המורים ישכיל לשתף פעולה ולבצע את השינויים הנדרשים על מנת להתאים את מערכת החינוך למאה 21, לא רק בכלים אלא גם בחשיבה ובעצם הווייתם.   

3 בדצמבר 2010

פני ההוראה - לאן?

נתקלתי השבוע במאמרון דעות, בגלובס דסק, אשר משכה את עיני, הכותרת היתה ועדת החינוך עוברת לפייסבוק ... מאת דר' אשר עידן. אחד המשפטים אליהם התחברתי  בכתבה אומר כי "זמנו של העולם המודרני עבר, ואת מקומו תופס העולם הפוסט-מודרני". ומכאן לא רק בתחומי החינוך אלא בכלל תחומי החיים שלנו. בעוד שבעולם המודרני נדחפנו להיות צרכנים פאסיביים, הרי שבעולם הפוסט מודרני אנו פועלים כצרכנים אקטיביים, וכפי שנכתב במאמר, "יחידים כותבים ליחידים וקהילות כותבות לקהילות באמצעות קבוצות ודפי אוהדים בפייסבוק, פעילויות בבלוגים, פעילות ב-YouTube ועוד". אם כך, מה יהיה מקומם של המורים? מי יכתיב את תוכנית הלימודים? מה יהיה תפקידו של משרד החינוך?
תפקיד המורה? לדעתי, תפקידו של המורה לא יהיה עוד העברת ידע והטמעתו אצל התלמיד אלא הקניית האסטרטגיות המתאימות לרכישת הידע. לא עוד בחינות זיכרון אלא יותר בחינת יכולת התלמיד להגיע למידע המתאים, לתכלל אותו וליצור לעצמו את הידע הרצוי (רציתי להשתמש במילה "הידע הדרוש" אבל מי יודע מה הוא הידע הדרוש?).
ומה יהיה תפקידו של משרד החינוך? דבר אחד ברור, ועליו כבר הצבעתי מספר פעמים, בשיעורים ובמפגשים בקורסים השונים... אין זה מתפקידו של משרד החינוך לחנך!! זהו תפקידם של ההורים!! דר' אשר עידן מציע הגדרה טובה למשרד החינוך... לטענתו "משרד החינוך אמור להיות רגולטור הדואג לכללי משחק הוגנים", ומכאן לדעתי, יש לשנות את שם המשרד ל"משרד ההוראה ולמידה", אשר יהיה אמון על מתן תשתית למסגרות ההוראה (ולא מסגרות החינוך...), על מנת שיוכלו להכיל את התלמידים ולאפשר למורים להקנות לתלמידים את האסטרטגיות עליהן דיברתי בסעיף הקודם.
ועכשיו, לשאלה בוערת נוספת, מה תהיה תוכנית הלימודים ומי יקבע אותה? ההורים? (זאת הצעתו של דר' עידן...) המורים - כל אחד בכיתתו הוא? התלמיד עצמו יבחר מה ללמוד? האם לתלמיד בכתה ב' או ג' יש את היכולת והבגרות להחליט מה ללמוד? מה כדאי רצוי וחשוב ללמוד? האם התוכן בכלל משנה? כי כבר אמרנו, החשוב הוא האסטרטגיות...  קטונתי להציג פתרונות אולם תחושת הבטן שלי טוענת כי בעתיד תהיה מעין תוכנית לימוד גלובלית וכללית ביותר, אשר ממנה יגזור כל מורה, הורה ותלמיד את הידע ומידת ההעמקה בו לפי רצונו ונטיית ליבו. 
שאלות אלה רק מחזקות את התחושה כי אנו נמצאים בתוך מערבולת של שינוי סדרי עולם, וכי בעידן הקרב אכן פני הדברים יהיו אחרת. טובים יותר? טובים פחות? אני לא יודעת, אבל בטוח שיהיו שונים ועלינו להכיר בכך, לשנות את תפיסותינו הבסיסיות ובעיקר להסיר התנגדויות הקיימות בכל אחד מאיתנו לנוכח שינויים.


* קישור ישיר למאמרון שהתפרסם בגלובס דסק בתאריך 28.11.2010:http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000603358