13 במאי 2010

מפגש מרגש עם אירית בנין - בית ספר גניגר

במסגרת הלימודים היום במרכז ללימודים אקדמים, זכינו להכיר ולשמוע על בית ספר מיוחד, תרתי משמע... - בית ספר גניגר - בית ספר מיוחד ל... חינוך מיוחד.
הגיעה עד אלינו מהצפון הרחוק מורה מקסימה, קורנת, עם ברק בעיניים, וסיפרה על העשייה החינוכית המתוקשבת המתרחשת בבית הספר. אירית סיפרה כיצד הם משלבים את התקשוב בתחומי העבודה השונים, תוך הדגמה ושיתוף.

היה מרתק, ישבתי מוקסמת  והקשבתי לעבודה המדהימה הנעשית שם עם התלמידים. תלמידים שבכל מסגרת אחרת היו מקבלים משימות של הזזת עכבר המחשב ימינה ושמאלה ובמקרה הטוב היו נדרשים ללחוץ על התמונה המתאימה לכתוב, ותו לא. ואילו כאן, הם יוצרים אנימציות, קליפים, סרטונים ועוד מטעמים, הכל כחלק מהלמידה וההתנסות היום יומית שלהם.

אני חושבת שהדבר שהכי משך את תשומת ליבי היה המשיכה כלפי מעלה של התלמידים. הצוות הנפלא העובד שם מאפשר ומדרבן את התלמידים להתנסות בתוכנות מתקדמות ולבצע פעילויות יחודיות שאינן נראות במסגרות אחרות, באמצעותן הם לומדים להתמודד עם ידע חדש וטכנולוגיה מאתגרת באופן מיטבי.

כמדריכת מורות בשטח, המחפשת דרכים להתאים את הכלים התקשוביים לתלמידי החינוך המיוחד, נהנתי לראות את ההתאמות הנעשות לתלמידים, הן יצירתיות מחד אך לא פוגעות ברגשותיהם של התלמידים מאידך. נותנות להם הרבה כבוד ותחושת מסוגלות והצלחה. בנוסף, כמכירה את התחום מהזוויות שלא נראות בתוצרים... אני יודעת שיחידות לימוד כמו סרט האנימציה, פעילויות שיתופיות עם בתי ספר אחרים, סרטוני פעילות וכו' דורשים ה-מ-ו-ן גם מהמורים עצמם, הרבה השקעת מחשבה, תכנון, יצירתיות ועבודה קשה של המורים, ועל כך - ישר כח !!! 

רציתי לשתף את קוראי בסרטונים שהכינו בגניגר, אולם בגלל צנעת הפרט וזכויות יוצרים נמנעתי מלהביא את התוצרים שאירית הציגה במפגש, ולכן אני מציגה כאן את לוגו אתר בית הספר בגלל הכותרת שבו, אליה מאד התחברתי,  אכן בית הספר הוא החיים עצמם וכל העובר עלינו בבית הספר מהווה חלק מאישיותינו ואורח חיינו. ולתלמידי החינוך המיוחד על אחת כמה וכמה.

כל הכבוד לצוות בית ספר גניגר, מורידה בפניכם את הכובע על העשייה הנפלאה ומעוררת ההשראה.
ממני
נעמי

8 במאי 2010

ילדים, הורים, טכנולוגיה ומה שבינהם

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" עם הפרופסור עמי וולנסקי, מועלות מדי שבוע, בעקבות המאמרים שאנו קוראים, סוגיות ושאלות רבות הנוגעות למקומו של בית הספר כיום, למקומה של הטכנולוגיה והקידמה במערכת החינוך, למצבה של מערכת החינוך בארץ ומקום ההורים והמורים בחיי התלמידים.
בשיחה שהתפתחה בשיעור האחרון הועלתה סוגיה הדנה בפער הקיים בין התלמידים למורים ולהורים בידע הטכנולוגי ובגישה שלהם כלפי החדשנות. תוך כדי השיחה חשתי שאני חוזרת לימי ילדותי, לפני כ-40 שנה...וכל זאת למה???


קצת הסבר מקדים. נולדתי בברזיל ועליתי ארצה עם הורי ואחי התינוק בהיותי בת 5 לגן חובה. למדתי את השפה די מהר (כמו כל הילדים בגיל צעיר), ומיד לאחר שעליתי לבית הספר למדתי גם קרוא וכתוב. לעומתי, הורי למדו את השפה במרכז הקליטה ובשנים הראשונות התקשו מאד לקרוא ולכתוב בעברית. כך מצאתי את עצמי קוראת ומתרגמת כל מכתב שהגיע הביתה כגון מכתבי הבנק, משרדים ממשלתיים, דרישות לתשלום, הודעות מהעירייה וכדומה, וכמובן אם צריך, גם עונה למכתבים אלה. לעיתים קרובות היה עלי לתרגם ולתווך גם בשיחות טלפון חשובות (שלא תמיד רוצים שהילדים יהיו שותפים להן...), כך שימשתי כגשר עליה להורי ונכנסתי מהר לעולם המבוגרים. איני מתרעמת וכועסת על כך, אלה הם חיי וזו היתה ילדותי. אני בטוחה שעובדות אלה עיצבו את אופיי ועשו אותי מה שאני היום, והם גם אלה שעיצבו את הקשר העמוק הקיים ביני לבין הורי.


נחזור להיום...
במסגרת השיחה בשיעור, כאשר פרופ' וולנסקי פיתח את נושא חברת הידע המאופיינת בריבוי מקורות ידע ופרשנויות לידע, חברה הקוראת תגר על כל סמכות - הורית מורית חוק וגם סמכויות מסורתיות, חברה בה הילדים נכנסים מהר מאד לעולם המבוגרים...
בנקודה זו בשיעור חשתי את ההקבלה בין ילדותי כבת להורים שאינם יודעים את השפה, לבין הילדים היום הגדלים עם הורים שאינם מכירים את הטכנולוגיה, כיצד אז שימשתי כגשר ומתרגמת וכיצד היום הילדים מסבירים ומתרגמים להורים את הטכנולוגיה החדישה... כיצד אני "שחיתי" בעברית ובתרבות הישראלית וכיצד הילדים היום "שוחים" בחדשנות. כיצד אני לא הבנתי "איך הם לא מצליחים ללמוד..." וכיום כיצד הילדים לא מבינים איך הוריהם לא "קולטים"...


אני בטוחה שההקבלה לא מדוייקת אבל היא קיימת, ואולי יש מקום לבחון את הסוגיה, לחקור אותה, ואם אכן תמצא הקבלה מחקרית אולי יש מקום ללמוד כיצד משפיע הידע הטכנולוגי הרחב של הילד על הקשר שלו עם הוריו ומוריו? כיצד למרות כניסת הילד לעולם המבוגרים עדיין ניתן לשמור ולשמר את הסמכות ההורית והמורית? שאלות פילוסופיות-סוציולוגיות... :) 

1 במאי 2010

משחקים מתוקשבים - לאן נגיע ???

במסגרת הלימודים, בקורס משחקים מתוקשבים עם פרופ' מיקי רונן, נחשפנו לאוסף משחקי מחשב מסוגים שונים, ובעיקר ברמות שונות... טובים יותר ופחות, מעניינים, משעממים, חלקם אכן מלמדים, האחרים רק מעצבנים ועוד... ניתחנו אותם, בדקנו, התרשמנו, ובעיקר ראינו את הפוטנציאל העצום הקיים בנושא בעת העבודה בכיתות. עדיין רק פוטנציאל... מעט מאד מסגרות כבר משתמשות במשחקים מתוקשבים ובטכנולוגיות מקדמות כדי ללוות את ההוראה... וזה כבר נושא לפוסט אחר... 
במסגרת פרוייקט הסיכום, חיפשתי מקורות ביביליוגרפים הטוענים לחשיבות המשחק הלימודי, למידת ההנאה שיש במשחק המאפשרת להעזר בו כדי לתרגל תכנים לימודיים וכדומה.

כמו תמיד השיטוטים ברשת מובילים אותנו למחוזות שספק אם הייתי מגיעה אליהם אי פעם (יכול להיות שזה אחד הדברים שהכי מעניינים ומרתקים אותי בגלישה - לפתוח עוד ועוד דלתות חדשות...).
הפעם הגעתי לכתבה מאד מעניינת בבלוג של שחר עוז המביא בפני הקורא את דו"ח Horizon לשנת 2010, המציג טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה.
הדו"ח מציג שש טכנולוגיות העשויות לשמש את מערך החינוך וההוראה בשנים הבאות:
1. טלפונים ניידים - השימוש בהם ילך ויגבר. 
2. תכנים פתוחים (wiki לדוגמא) - פיתוח עצמי למידה פתוחים 
3. ספרים אלקטרונים - די ברור למה ומדוע... 
4. מציאות מועצמת -  Augmented Reality - המילה החמה הבאה...
5. מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interfaceלדוגמא) - מבוסס על מכשירים הנשלטים על-ידי תנועות טבעיות של גוף המשתמש, מגיבים אליו ויוצרים אתו אינטראקציה 
6. ניתוח מידע באופן ויזואלי - שילוב סטטיסטיקה, כריית נתונים (data mining) ווִיזוּאָלִיזַצְיָה.

לגבי חלק מהן אני בהחלט יכולה לדמיין ולשער כיצד הן ישמשו בחינוך, ולגבי האחרות, נראה לי שהמציאות עדיין עולה על כל דמיון, ואני עדיין לא מצליחה לדמיין את שילובן בהוראה. האם אתם מצליחים לדמיין את המורים בבתי הספר (כן... בתי הספר שלנו, עם הלוח והגיר... עם ההוראה הפרונטלית... עם המחשבים מהדור הישן הסגורים דרך קבע במעבדות המחשבים...) משתמשים ונעזרים בטכנולוגיות
המתקדמות של מציאות מדומה? ומה זה בכלל 'מנשק מבוסס-מחוות' ??? אז הנה סרטון הדגמה...

                     
בסוף הסרט מוצגת ההודעה שהנסיון היחיד שצריך הוא "נסיון חיים"... אבל איך נרכוש את נסיון החיים??? האם גם נסיון החיים שלנו יהיה וירטואלי???  ואם הוא יתבסס על וירטואליות האם הוא יהיה מייצג נכון??? נראה לי שלפילוסופים יש הרבה עבודה כאן... השאלות העולות הן רבות ומסובכות, כל ה'נכון' ו'אמיתי' כבר לא בטוח נכון ואמיתי.. .

ולגבי הסרט בכללותו, מה תגידו על זה??? מאלף נכון? ניסיתי לחשוב באיזה מקצוע לימודי ניתן לשלב טכנולוגיה שכזו, גאוגרפיה - הדמיית אקלים, הסטוריה - אינטראקציה עם דמויות מהעבר? אפשר להגיע יותר רחוק... מקווה להיות שותפה לתהליכים אלה... אנחנו ממש בעיצומה של החדשנות!! איזה כייף לנו !!